ביה"ד הצבאי לערעורים לא יאריך מעצר עד תום ההליכים בפרשה דנן

העורר נתון במעצר מאז ה-5.6.08.

ביום 25.6.08 הוארך מעצרו של העורר ב-22 ימים, לשם השלמת החקירה והעברת התיק לתביעה. ביהמ"ש נימק את החלטתו להאריך את המעצר כאמור בעומס הקיים על המערכת החוקרת והתובעת, ובמורכבות הפרשה בה מעורב העורר.

לדעת הסנגור, שגה בימ"ש קמא כשהאריך את המעצר לתקופה ארוכה מאוד, המונעת כל פיקוח שיפוטי והפוגעת בזכויות העורר ללא צורך, שכן החקירה הסתיימה.

התובע הצבאי ביקש להותיר את החלטת ביהמ"ש קמא על כנה בהסתמך על דו"ח חסוי אותו הציג לעיוני.

מעיון בדו"ח החסוי למדתי כי אכן העורר קשר את עצמו לשורה של עבירות חמורות ביותר. עם זאת, והגם שהחקירה התקדמה בקצב ראוי עד כה, מצאתי כי נדרשות פעולות נוספות להשלמתה. עוד התרשמתי, בניגוד להצהרת החוקר במהלך הדיון בפני בימ"ש קמא, כי החקירה לא הסתיימה, ועל כן, לא ניתן להעריך מתי יועבר התיק לתביעה.

ברם, בין אם הסתיימה החקירה כאמור, ובין אם, כפי התרשמותי, טרם הגענו לשלב זה, אין ספק כי הארכת המעצר עליה הורה ביהמ"ש אינה מאזנת נכונה בין זכויות העורר והצורך להגביר את הפיקוח השיפוטי בשלב אליה הגיעה החקירה, לבין תוכנית החקירה כפי שהוצגה בפניי.

בעניין זה, אף מצאתי להעיר כי עומס חקירתי, גם אם קיים, אינו יכול לשמש מילת קסם לפריצת המסגרת המצמצמת תקופות מעצר, שנקבעה על ידי בימ"ש זה במטרה להבטיח פיקוח שיפוטי הדוק על החקירה. אין ספק כי ייתכנו מצבים בהם תוכנית החקירה תאלץ את ביהמ"ש להאריך את המעצר מעבר לפרק זמן של 15 ימים, אולם, על ביהמ"ש, בבואו לנהוג כאמור, לבחון בצורה דקדקנית את ההצדקה לחריגה. מקרה דנן, אינו אחד המקרים בהם ראוי לחרוג מההלכה כאמור.

בשים לב לאמור, החלטתי לקבל את הערר. תקופת המעצר הנוכחית תסתיים, על כן, בתאריך 8.7.08. אין בהחלטה זו למנוע מגורמי החקירה לשוב ולבקש הארכת מעצר בהתאם להתפתחות החקירה.

ניתנה והודעה היום, 6 ביולי 2008, ג' בתמוז התשס"ח, בנוכחות ב"כ העורר והתוב"ץ.

המשנה לנשיא

רמ"שית: ער התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: